כמי שמלווה משפחות (בפעמונים) בארבע השנים האחרונות, רציתי לכתוב על נושא ההתנהלות הכלכלית של משפחה, הרצון נבע מכך שחשתי שיש לי את כל הידע הדרוש כדי לכתוב על הנושא. את המאמר הראשון שלי בנושא פרסמתי ולאחר מכן החלטתי לבטל אותו. גם לגבי המאמר הנוכחי הייתה לי התלבטות אבל קול פנימי ביקש ממני להמשיך ולכן החלטתי להמשיך לכתוב. הרגשתי שגם אם לא תהיה לי בשורה גדולה, אולי יהיה במאמר משהו קטן שייתן לקורא אפשרות לחוש את הנושא מכיוון נוסף.
ההתלבטות שלי נבעה מכך שאמרתי לעצמי שחוסר איזון תקציבי יכול לנבוע מסיבות שונות, שחלקן נראו לי מוצדקות ואם אכן כך, איך אוכל לכתוב על הגעה לאיזון תקציבי? לכן, בחלקו הראשון של הדיון כדאי לדבר על הצרכים השונים שיש לנו ועל הסיבות שמביאות אותנו לחוסר איזון בתקציב. לדוגמה: כשעובר זמן, הילדים גדלים והצרכים שלנו בבית משתנים, וקורה שאנחנו חושבים על שיפוץ בבית. בשלב ראשון אנחנו חושבים על הצורך בשיפוץ ובמקביל גם על מסגרת מסוימת של תקציב עבורו. אבל ככל שאנחנו מתקרבים לשיפוץ עצמו נולדים צרכים נוספים שזמן רב חיכו להזדמנות המתאימה, אולי נחליף גם את ארונות המטבח? אולי נשפץ את המקלחת המתקלפת? אולי נחליף ריהוט בסלון? וכך, המסגרת הראשונית של השיפוץ השתנתה ללא היכר. הצורך באיזון כלכלי ובשמירה על מסגרת תקציבית שבה אנחנו יכולים לעמוד נדחקים בסדר העדיפות. אנחנו מקווים שנוכל להתמודד עם החוב שיצטבר במהלך העבודות, אולי עם חסכון שעשינו עבור אחד הילדים? אולי נקבל עזרה מההורים? אולי באמצעות דמי ההבראה? דוגמה נוספת היא כאשר אנחנו הולכים לרכוש בית חדש (בית החלומות שלנו). אחרי הרבה התלבטויות ולילות ללא שינה אנחנו מגיעים להחלטה על מסגרת תקציב שאנחנו מגדירים לנושא. אלא שכאשר אנחנו מגיעים לחברה שמשווקת את הדירות התמונה משתנה. מציעים לנו דירה מצוינת בקומה שמינית, עם חמישה חדרים במקום ארבעה, בדירה הזו מרפסת מהסלון לכיוון הים, לדירה הזו שני מקומות חניה, בדירה הזו הקבלן מציע מטבח משופר ושירותים לאורחים בכניסה. הדילמה היא גדולה. אנחנו מרגישים בתוך חלום, כל מה שרצינו מתגשם. אבל הצורך באיזון תקציבי ובלקיחת חוב שנוכל לעמוד בו נדחקים לשוליים ולא מקבלים את החשיבות המתאימה שתעזור לנו בסופו של יום, לעמוד בהתחייבויות שלנו, לשלם את כל התשלומים השוטפים ולספק את כל הצרכים שלנו ושל הילדים שלנו.
לשתי הדוגמאות האלה אפשר להוסיף דוגמאות רבות נוספות שמציגות את הקושי לשמור על איזון תקציבי, כמו: נסיעה לטיול ארוך בחו"ל, טיול מאורגן או לא מאורגן, הטיסות, הביטוחים הרפואיים, המלונות, הרכב, האוכל, הסלולר, כניסה לאתרים , כמה חשבנו שנוציא וכמה הוצאנו בפועל? או כשאנחנו חושבים לרכוש רכב, רכב חדש או יד שניה, רכב לשטח, איזה דגם, אוטומטי/ידני, על איזה איבזור חשבנו ומה בסוף קנינו וכמה עולה לנו הביטוח והדלק. אלף אלפי הבדלות כאשר אנחנו חושבים על מסגרת החינוך של הילד שלנו, האם גן פרטי או ציבורי, האם בי"ס פרטי או ציבורי? אפשר גם לדבר על מצב שאנחנו עומדים להתחתן במזל טוב, לילד יש בר מצווה, יום הולדת חמישים לאמא, או כמה כסף אנחנו נותנים לחבר טוב שמתחתן? מטבע הדברים רשמתי רק דוגמאות בודדות למרות שהרשימה עוד ארוכה, כל אחד יכול בשלב הזה להוסיף את הדברים שחשובים לו.
לכל הצרכים שרשמתי יש משמעות וחשיבות גדולה מאוד עבורנו והם אלה שבשבילם אנחנו עובדים כל כך קשה. הם נותנים לנו את הטעם לחיים. כשלפנינו רכב חדש ונוצץ והלב פועם מהתרגשות קשה מאוד באותה נשימה לחשוב בקור רוח ומתוך מחשבה על הצורך באיזון תקציבי. זאת הסיבה שבגללה היה לי כל כך קשה לכתוב את המאמר. ולמרות זאת ואחרי שעברנו על כמה דברים שמעמידים בשוליים את הצורך לחשוב על האיזון התקציבי, אני רוצה להציג אותו – את ה"מוצר" שמלווה אותנו יום יום, כשאנחנו משלמים את חשבון הארנונה, המים, הדלק, עבור החלב, הלחם, הבשר, הירקות, הפירות, תשלום לביה"ס, באוניברסיטה, תחליפי החלב, תחבורה הציבורית, שכר הדירה/המשכנתה, לאינטרנט, לטלפון נייד, לקפה, למנוי לליגה, למנוי לכבלים, לטיול ועוד – והמוצר הזה עליו אני מדבר, הוא האיזון התקציבי ששומר על החשבון שלנו. אני נזכר שעברתי עם הבן שלי בסופר להשלמת דברים שונים לארוחת הערב, הקופאית העבירה את המוצרים, אספנו אותם והוצאתי את כרטיס האשראי לתשלום, הבן אמר לי שקל לשלם עם כרטיס האשראי בסופר, ואני הוספתי ואמרתי שקל לשלם כשיש כסף בחשבון הבנק. והרגשתי באותו הרגע תחושה טובה על כל אותם המאמצים שאני עושה כדי לשמור על האיזון התקציבי.
רכישות והוצאת כסף מתבצעות בצורות שונות. יש מצבים בהם אנחנו רוצים לרכוש דבר כזה או אחר, יש מצבים בהם פרסום בטלוויזיה שכנע אותנו לרכוש מוצר ויש מצבים שבהם נציג של חברה פונה אלינו ומשכנע אותנו לרכוש מוצר. אני רוצה לחשוב שכל הרכישות הן טובות אבל בדבר אחד אני משוכנע – הן לא מתחשבות בצורך שלנו לשמור על איזון תקציבי! לדוגמה: אני שומר על איזון תקציבי תקופה ארוכה והשמירה על האיזון התקציבי מחייבת אותי לבדוק ולרשום כל חודש: את ההוצאות הקבועות שלי, את כל הרכישות בתשלומים ואת כל ההוצאות השוטפות שלי. הרישום הזה מאפשר לי לראות מה היתרה שלי בחשבון בכל רגע ורגע. בהיסח הדעת ומתוך רצון לפנק את עצמי ולהתחדש אני מחליט לדוגמה, לרכוש מצלמה נוספת לאלה שכבר יש לי, מצלמה לספורט אתגרי, כי הרי חשוב לי להוסיף לצילומי הסטילס שאני מצלם גם צילומי וידאו שיאפשרו חוויה נוספת ושונה מתמונה רגילה. אני חושב שאני יכול לעמוד בהוצאה נוספת ובנוסף, אני מרגיש שאם אני כל כך מקפיד אזי אפשר מידי פעם לוותר על החישובים המדויקים. אני הולך אל שחר (השם האמיתי שמור במערכת) ומבקש לרכוש מצלמה כזו, שחר יודע שאני מקפיד לרכוש מוצרים איכותיים וממליץ לי על מצלמה איכותית בעלות של 2000 ש"ח. אני חייב להגיד שלא התכוננתי לעלות כזאת וזה חורג מהתקציב שלי אבל אני מוצא את עצמי מתקשה להגיד את זה לשחר. אני בעצם רציתי מצלמה חדשה ואולי זה מה שיש, ואולי זה גם הכי זול? אני גם קצת כועס על עצמי בפנים מבלי שהוא רואה, למה אני רוכש דברים שחורגים מהתקציב שלי? אפשר לראות שלמרות שאני מנהל את התקציב החודשי שלי מידי חודש נקלעתי למצב שחשתי שאין לי שליטה עליו. אני חושב בליבי - מה אין לי כסף? מה יחשוב שחר אם אגיד לו שאני רוצה משהו יותר זול? בסופה של התלבטות הצלחתי לשאול אותו אם יש מצלמה יותר זולה, הוא בדק ומצא מצלמה מתאימה ב 800 ש"ח. עכשיו הרגשתי יותר טוב - הצלחתי לשמור על האיזון התקציבי ואני לא אחרוג מהסכום החודשי שאותו החלטתי שאני יכול להוציא.
אתם מוזמנים לשתף במקרים דומים שקרו לכם ושבהם הוצאתם יותר כסף ממה שתכננתם. אולי כשהלכתם לקנות בגדים בקניון, אולי במתנה שנתתם באירוע, או במקרים אחרים.
אפשר לראות שההוצאות השונות הן חלק מהחיים שלנו, וקשה לחשוב על מצב שבו ניתן לעצור כל הוצאה והוצאה והסיבות לקושי רבות ומגוונות. יש מקרים בהם אנחנו לוקחים סיכון עם הוצאת כסף מסוימת אבל מצד שני זה גם מה שמאפשר לנו לקבל סיכוי שלא היה מגיע לולא הסיכון שלקחנו על עצמנו. בעוד שללא ההוצאה לא היינו יכולים להגיע לאן שהגענו, כמובן שכשיש סיכון אנחנו גם עלולים לא להצליח וזה עלול לגרום לנו להפסדים.
כשמדברים על איזון תקציבי, יכולות להיות מספר אפשרויות, אני מתאר כאן שלוש כאלה: אנחנו יכולים להיות מאוזנים בתקציב שלנו – מה שאומר שאנחנו שולטים בכל הוצאות שלנו, בהוצאות הקבועות שלנו, בפריסת תשלומים להוצאות שונות ובעצם אננחנו שולטים בהוצאות השוטפות שלנו. אנחנו גם עומדים בכל התשלומים החודשיים להחזר הלוואות במידה ויש, בנוסף יש לנו עודף תקציבי חודשי (חסכון) שמשמש אותנו לתשלום הוצאות לא צפויות (תקלה ברכב, נזילת מים וכו..) ולהגשמת משאלות שונות (טיולים, לימודים, דירה). מצב נוסף שבו אנחנו יכולים להיות הוא מצב של חוסר שליטה על ההוצאות ואולי גם חוסר הכנסה, או הכנסה קטנה מאוד. מצב זה מביא אותנו לכך שאנחנו לא שולטים בכל אחד מהמרכיבים הדרושים למצב של איזון תקציבי ובעצם זהו מצב של איבוד שליטה על ההוצאות ועל ההכנסות שלנו. החובות הגבוהים גורמים לסגירת/הגבלת החשבון שלנו בבנק או שווה ערך. דמיינו את עצמכם מתפקדים ללא חשבון בנק. היתכן? מצב נוסף הוא מצב שבו יש לנו שליטה חלקית על ההוצאות ואנחנו נתונים בחובות גבוהים. לרוב במצב הזה אנחנו לוקחים הלוואות כדי להחזיר הלוואות ובנוסף מחפשים דרכים שונות לפריסה מחודשת של ההלוואות קיימות. כמובן שכל אחד יכול לצרף למה שכתבתי מצבים נוספים אותם הוא מכיר מהניסיון האישי שלו.
ישנם גם סוגי אופי שיכולים להשפיע על האיזון התקציבי שלנו: אנשים עם אומץ גבוה יכולים לקחת סיכונים שעלולים לסכן אותם גם כלכלית. אנשים עם מרכיבים של ספונטאניות גבוהה (כאלו שכמו אומרים: ?שהבנק ידאג, למה אני צריך לדאוג?) ויכולת ארגונית לא מספיק גבוהה יכולים למצוא את עצמם בצל של חובות גבוהים. אנשים עם אמפתיה גבוהה יכולים למצוא את עצמם מסכימים למבצעי מכירות שונים.
לסיכום אומר את הדברים הבאים: ההוצאות שלנו מגוונות, כאשר אנחנו לא שולטים בהוצאות, הן עלולות לגדול ואנחנו יכולים להגיע למצב שנתקשה לעמוד בתשלומים החודשיים שלנו. אותו הדבר לגבי לקיחת הלוואות, לכל הלוואה יש החזר חודשי שמגדיל את ההוצאות שלנו, ככל שההחזר החודשי גדל אנחנו עלולים להגיע למצב שלא נוכל לעמוד בהתחייבויות שלנו. השמירה על חשבון הבנק היא באחריותנו, אף אחד לא יעשה את זה במקומנו.
אני עוסק באבחון והתאמה לתפקיד, ליווי משפחות בתחום ההתנהלות הכלכלית שלהן. בעברי שירתתי בקבע ולאחר מכן הייתי בתפקיד במיגזר הציבורי. יש לי תואר ראשון ושני. אני שמח לשתף בידע שלי.
